ליאת ק.
אני השתתפתי בסדנה בשבוע שעבר, נהניתי מאוד מהדברים שאמרת והרגשתי שאת ממש מדברת על הילד שלי. בתחילה לא היה ברור לי איך הוא יגיב על המכתב שכתבת בשמו של הילד, אבל החלטתי לנסות…
ביום למחרת, שיתפתי אותו שהצטרפתי להרצאה ועל המכתב של הילד. כמובן שהיה לי את רשימת השאלות ששלחת.
תוך כדי שאני מקריאה, הבן שלי אומר שוב ושוב: “גם אני, גם אני…” הוא ממש הזדהה עם המכתב ושאל אותי על הילד הרבה שאלות.
השיחה הייתה מרתקת, ואז קראנו שוב ובדקנו במה הוא דומה לילד ובמה לא. בסוף שאלתי אותו מה הוא היה אומר לילד והוא ענה: הייתי חבר שלו.
אני ממש התרגשתי מזה, ופתאום הוא הבין שהוא לא חריג בכלל.
אז ממש תודה לך ותמשיכי להפיץ טוב בעולם.