וואו איזה דברים אמרת בנושא הילד.
הטמפרמנט זה שהורס את האווירה בבית ומציק, מתיש…
ניגשתי לבן שלי בן 8 למיטה כשאני תוך כדי עם האוזניה. ליטפתי לו את הראש והוא הסתכל עליי בחיוך. שאלתי אותו אם אני מפריעה לו והוא אמר לי שלא. פתאום שמעתי את הנשימות שלו כמו שהיה תינוק.
אני עם דמעות בעיניים ולב בוכה. פשוט ליטפתי את כל הטוב שבו. הרגשתי שהוא משחרר רגשות שליליים. שאלתי אותו אם הוא שמח או עצוב ככה, אבל הוא היה עם פנים מרוגשות שאני איתו – והרבה זמן זה לא היה.
אח”כ הוא פתאום שאל אותי אם מחר זו הפעם האחרונה שנלך לקלינאית תקשורת ופתאום התחיל לבכותתת עם דמעות, ושקשה לו שלא ניסע ביחד יותר על הלימודים… ואז דיברנו שנבקש עוד פעם נוספת ושאני מבינה שכיף לו ונעשה שעות איכות אחרות.
וואו, תראי כמה שהמילים שלך נגעו בול בשבילי.
מעריכה את השליחות המיוחדת שלך. אשרייך שתראי נחת מילדייך והמון סיפוק ממה שאת עושה.